פסק-דין בתיק תא"מ 4583-07-10

1.         התובעת (להלן: "אגד") הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע (להלן: "בוהדנה") וכנגד הנתבעת (להלן: "כלל"), המבטחת של בוהדנה.

2.         בוהדנה וכלל מצידם הגישו תביעה שכנגד כנגד הנתבע שכנגד (להלן: "דמארי") וכנגד אגד.

3.         בכתב התביעה עותרת אגד לחייב את בוהדנה וכלל לשלם לה סך של 28,202 ש"ח ואלו בכתב התביעה שכנגד עותרים בוהדנה וכלל כי דמארי ואגד ישלמו להם סך של 89,989 ש"ח.

4.         ביום 1.4.10 ארעה תאונה בה היו מעורבים אוטובוס אגד נהוג ע"י דמארי ומנגד רכב מסחרי נהוג ע"י בוהדנה.

5.         כל צד טוען כי זולתו אחראי לקרות התאונה שארעה בכביש הערבה בדרך לאילת, כאשר האוטובוס נוסע מצפון לדרום ומגמת פניו אילת, בעוד המסחרית נוסעת צפונה לכוון טבריה מקום מגורי בוהדנה.

6.         אין חולק כי ביום התאונה כביש הערבה במקום התאונה היה בעיצומם של הליכי שיפוץ כמתואר בתמונה מ/1.

            האוטובוס מושא התיק נסע בכוון הנגדי לאוטובוס המתואר בתמונה מ/1 כאשר לימין נתיב נסיעתו של האוטובוס הייתה תלולית עפר וכן עמודי אזהרה המעידים על העדר שול לכביש בכוון נסיעת האוטובוס.

            כך גם אין חולק כי הנתיבים הנוגדים בקטע הכביש בו ארעה התאונה מופרדים זה מזה באמצעות קו הפרדה רציף.

7.         אגד העידה את הנהג דמארי בישיבת יום 3.7.11 והלה טען כי נסע בנתיבו כאשר הבחין במסחרית הסוטה מנתיבה לכוונו.

            ע"מ למזער תוצאותיה של תאונה "שבר" ימינה ככל שניתן היה נוכח מגבלות הכביש.

            כיוון  שכך פגעה בו המסחרית בחלקו השמאלי אחורי כמתואר בקובץ התמונות המסומנות ת/1.

8.         הוסיף הנהג דמארי וטען כי לאחר התאונה אמרה לו הגב' בוהדנה שישבה לצד אישה כי בוהדנה סטה בשל עייפותו ועובר לתאונה החל ל"נקר" (הגב' בוהדנה הכחישה אמירה זו בנחרצות בעדותה בביהמ"ש).

9.         אגד מצדה העידה נוסע באוטובוס רן רחמים שישב מעל לגלגל השמאלי אחורי של האוטובוס שבו הייתה נקודת האימפקט בין שני כלי הרכב.

            העד ספר כי ישב ליד החלון ושמע צפירה של האוטובוס ומיד לאחריה בום. העד הודה (בעמ' 4 לפרוטוקול) כי לא ראה את המתרחש מתחתיו בשל: "דברים שמסתירים לו" .

            לא זו אף זו, העד לא זכר פרטים חשובים כך שלצורך דיוננו משקלה הראייתי של עדות זו שואף לאפס.

            ב"כ אגד הבחין בחושו הדק כי לא יהיה די בראיות שהובאו ובקש לדחות את הדיון ע"מ לאפשר לביהמ"ש לשמוע את עדותה של הגב' ענבל חרמוני שאף היא נסעה באוטובוס. נעתרתי לבקשה זו והגב' חרמוני הופיעה בישיבת יום 10.7.11.

10.        הגב' חרמוני ספרה כי ישבה בקדמת האוטובוס, אך לא זכור לה אם ישבה ליד החלון או ליד נוסעת אחרת שישבה ליד החלון, משמע יכול שהגב' חרמוני ישבה במעבר בין טורי המושבים שבתוך האוטובוס.

            הגב' חרמוני ספרה בעדותה כי ראתה מכונית שסוטה ממסלול נסיעתה ומתקרבת לאוטובוס מה שאלץ את הנהג דמארי לנסות לסטות ימינה ככל האפשר, ע"מ למזער תוצאותיה של תאונה מה שהתברר כנסיון לא מוצלח ביותר, שכן לאוטובוס נגרם נזק לא מבוטל ואלו למסחרית נגרם נזק בשיעור 48.20% מערכה.

            לו העדות הסתיימה כאן התוצאה הסופית הייתה ברורה.